כלל חברה לביטוח בע"מ נ' סי וויי לוגיסטיקס בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר וסכומה 22,420 ₪ השקולים כנגד 5,900$ ארה"ב, שהוא סכום הנזק הנטען.

התביעה:

התובעת הינה חברה ביטוח המנהלת עסקיה בתחום מדינת ישראל.

נתבעות 1 ו/או 2, הינן חברה לשילוח והובלת מטענים בינ"ל, אשר התחייבה להוביל מטען ארצה כשהוא במצב טוב, שלם ותקין.

ביום 15.4.12 נמסר המטען לנתבעת 2 לשם הובלתו ארצה והונפק שטר מטען כדין.

הנתבעת 1 שלה כתובת בישראל, היא זו שייצגה, על פי הנטען, את הנתבעת 2 בתחומי מדינת ישראל.

המטען לא הגיע ליעדו שכן עלה באש.

התובעת ביטחה את מזמינת ההובלה מאת הנתבעות 1 ו- 2, והיא אף שילמה למזמינת ההובלה את עלות הביטוח ועתה היא שבה בתביעה אל מובילי המטען, הנתבעות 1 ו- 2, כאשר לגרסתן הנזק ארע למטען, כאשר היה ברשותן ו/או באחריותן ו/או בפיקוחן.

עמדת הנתבעת 1:

הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה, כי היבואן מבוטח התובעת, אכן פנה אליה, לשם קבלת שירות הובלה ימית מסין ארצה. היבואן ידע או שהיה עליו לדעת, כי יבוא המטען יהיה כרוך באיחוד או בצרוף המטען עם מטענים אחרים בתוך מכולה אחת, שכן מדובר בהובלת 42 רמקולים.

ההובלה בפועל התבצעה ע"י הנתבעת 2, היא זו שקיבלה את המטען לידיה והוציאה בגינו את שטר המטען.

עוד קודם להובלת המטען ארצה, נגרם נזק למכולה ותכולתה נשרפה עוד שהיתה בסין.

השמאי הסיני הוא שערך את חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

הנתבעת 1 טוענת, כי הסמכות הייחודית לדון בתביעות נשוא התובענה, הינה בבית המשפט המצוי במקום עסקיה של הנתבעת 2 שהפיקה את שטר המטען, דהיינו בסין.

היא מפנה לסעיף 22 לשטר המטען אשר קובע לטענתה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט בסין.

הנתבעת 1 מוסיפה, כי פעלה רק כמתאמת ההובלה. תפקידה התמצה בתיאום וקישור בין היבואן לבין המוביל בפועל, נתבעת 2, ועל כן כיוון שפעלה כסוכן, לא חלה עליה אחריות בגין פעולותיה של הנתבעת 2.

הנתבעת 1 לא היתה צד לשטר המטען ועל כן אין מקום כלל לתביעה נגדה.

לשיטתה שמה התווסף לכתב התביעה רק כדי להקל על התובעת בהגשת תביעה בארץ במקום בסין.